כנס אנשים ורחפנים - סקירה מלאה של 15 ההרצאות

כנס אנשים ורחפנים התקיים בראשון לציון אפריל 2016, בו לראשונה התכנסו באירוע מיוחד לסקירת עולם הרחפנים. "רחפניסט" נותן לכם בכתבה הזאת סיכום של כנס הרחפנים הראשון בארץ בשנת 2016.

דברי הפתיחה בכנס היו של פלי הנמר ("אנשים ומחשבים") ושל רק קליינר ("עם הרוח") - לא הספקתי להגיע מספיק מוקדם ורק הצלחתי לראות את פלי מחלק מעין תעודות הוכרה.

כנס הרחפנים הראשון - סיכום האירוע מחולק להרצאות

#1 בני פת-אל -  סקירת שוק הרחפנים העולמי והמקומי

חברת הוביז בע"מ נוסדה מתוך זיהוי מגמה עולמית של הטמעת רחפנים מקצועיים במיגוון רחב של תחומים ופעילויות .חברת הוביז בע"מ משמשת היום כמפיץ הבלעדי של DJI בישראל , דואגת להדריך ולהטמיע את השימוש ברחפנים בצורה נכונה ובטוחה.

בני פת-אל בעלים משותפים "הוביז"

ההרצאה הראשונה הייתה של בני פת אל, שותף בהוביז (Hobbiz) שהציג את גודל השוק בעולם, בעיקר דרך הנתונים של DJI שהיא היצרנית המובילה בעולם ליצור ופיתוח רחפנים.

כמות הכלים שנמכרו בעולם על ידי DJI בשנת 2014 הייתה 400 אלף ב 2015 סביב מליון כאשר היעד של DJI לשנת 2016 זה 1.4 מליון מיליון, בני  אמר שלדעתו DJI יעברו את היעד שהם נתנו לעצמם.

[מעניין יהיה לראות כמה פאנטום 4 שיצא במרץ האחרון (2016) יימכרו]

לקראת הסיום הציג בני סרטון של "ביג" שעיקר מטרתו היה להראות את חוויות הקניות במתחמי הקניות שלהם יחד עם שילוב של רחפן שמבצע את השילוח של חבילת הקניות ישירות לרכב של הקונה.

מנהל של חברת ביג עלה לבמה והציג אתגר/תחרות שמי שיצליח לרחפן לייצר שילוח של חבילה מהגג של המרכז לזיהוי מספר הרכב של הלקוח, לטוס באופן אוטונמי לרכב ולהניח את החבילה על הרכב.

#2 רן קליינר - התפתחות הכלים הבלתי מאויישים

רן בתחום כלי הטיס הבלתי מאויישים מאז שנת 1994 אז החל את שירותו כמטיס ביח' המזל"טים של חיל המודיעין. מאז שנת 2013 עוסק רן באמצעות חברת "עם הרוח" שבבעלותו בקידום השימוש בכלי טייס בלתי מאויישים לצרכים אזרחיים, ומתמחה בבניית חברות להפעלת רחפנים והכשרת מטיסים בהתאם לדרישות החוק ורשות התעופה האזרחית.

רן קליינרמנכ"ל "עם הרוח"

רן מציג את הסיפור של התחפתחות הכלים הבלתי מאויישים בארץ (ובעצם בעולם כי אנחנו די חלוצים בעניין הזה). רן כתב את אחת הכתבות הראשונות ב"רחפניסט", שמסבירות את עיקרי הדברים וכנראה שם יהיה לכם פירוט יותר רחב מאפשר הסיכום הנוכחי.

המזל"ט הראשון – הסוקר (SEARCHER) בשנת 1978 נכנס לפעילות מבצעית ושם החל הפיתוח בעולם.

בשנות ה90 כבר נראים כלים בלתי מאושיים די גדולים והמזל"ט נקרא כטב"מ – כלי טייס בלתי מאוייש.

רן מסביר שכיום כשיש כטבמים גדולים מאוד, היה ניתן לצפות שאותם תעשיות ייכניסו את התחום לעולם האזרחי. אבל היו ועדיין קיימים חסמים משמעותיים שמונעים זאת.

המחיר, הרגולציה והפיקוח הביטחוני על ייצוא. העלויות בעולם התעשייה שרגילים לעבוד בכמויות יותר קטנות אבל בעולם צבאי שהוא רווי בכסף מנע מצד אחד, מצד שני הכניסה לעולם כל כך דינמי ובר שינוי הוא קשה יותר בתעשיות גדולות.

רגולוציה – פיתוח טכנולוגיות בארץ ולבסוף מכירה בעולם עושה הרבה כאב ראש ומייצר חסם נוסף לפריצת הדרך.

הישועה הגיעה מאנשי הטיסנים.

הם עצמאים דימניים לא מפחדים לנסות לטעות ולהרכיב כל מני חלקים על מנת להעזר בכלי שטס לטובת צילום וכדומה. ופתאום נוצרו כלי טיס קטנים זולים פשוטים יחסית אמינים שיכולים להמריא לרחפן לצלם ושאפשר להטיס אותם יחסית בקלות.

הפיתוח נעשה במשותף בעולם בפרויקטים של פיתוח קוד פתוח. המידע גלוי והלמידה הייתה משותפת. שימוש במוצרי מדף בחנויות באינטרנט.

הייצור היה המוני ובזול.

40 שנה אחרי שהטיסנאים ייצרו את המזל"ט שהפך לכטב"מ של טונים שוב, פיתוח הטיסנאים את הכלי הטכנולוגי הבא שהוא הרחפן.

#3 בני דווידור – רגולציה וחקיקה בכטמ"מ וברחפנים

ראש מחלקת כלי טייס בלתי מאויישים ברשות התעופה האזרחית

בני דווידוררת"א

[למי שלא יודע כטמ"מ = כלי טייס מאוייש מרחוק]

בני התחיל את ההרצאה בסקירה של תפקידי רשות התעופה מבחינת הגדרות הרגולציה.

החקיקה בתחום הכטב"מ כיום לא מוכנה לקבל כלי שטס וחושב לבד. הרשות כיום רואה את מטיס הכטבמ כגורם חשוב למניעה של תאונות.

יש מספר קטגוריות של תעופה, יש קטגוריה שבה יכול המטוס לטוס ללא אישור ותקשורת עם הבקר. בארץ זה פחות המצב (הסיבה לזה היא הצפיפות מצד אחד והבעיה הבטחונית מצד שני שקיימת כאן)

הטסה בקשר עין נדרשת על מנת לשמור את הבטיחות (38 דק), כיום בארץ לא טסים ללא קשר עין, מי שירצה לצלם ללא קשר עין צריך לייצר את הסגירה בשמיים, לוקח קצת זמן לתאם, עשרה ימים ותיאום עם גורמים כמו מודיעין טיס וחיל אויר אבל כרגע זה המצב.

החקיקה עושה הבדלה בין הטיסנים (עד 50 מטר רחוק ממבנים ומהתקהלויות – 200 מטר). היתר רב להב נמצא במדרגה הזאת בחקיקה. בשלבי אישורי הטיסה יש מתן פתורים מתקנות לחברות שעושות רישיון טיסה.

המערכת מנסה לשפר להתייעל על מנת לתת מענה הולם לכל החברות שרוצות לעשות רישיון. בני מציין שהפאנטום 3 יצא ונתן תחושה יותר טובה מקודמו הפאנטום 2 שהיה מאבד שליטה (fly away) וכבר השנה יצא פאנטום 4 שמאפשר יכולות נוספות.

רחפן "רב להב" עלול להתנגש בכלי מאוייש ולייצר אסון.

בני הציג את אירועי הבטיחות שהיו בחודשים האחרונים, הציג קטעי תחקירי בטיחות מבן גוריון, לדוגמא מטוס של אל על שמגלה פאנטום מעל הראש – כ 30 מטר מעליו. מזל שהוא רק את זה.

התשתית שלנו בארץ מורכבת, במצגת בני מראה את איזורי הטיסה של בית ספר לטיסה, בדרום סביב חצרים באר שבע, נותן דגש למי שמטיס במדבר וחושב שהוא לבד והשמים פנויים, צריך להזהר מאוד ולדעת איפה מותר ואסור לו להטיס.

מה נדרש על מנת לפעול בצורה מסחרית?

אנחנו יוצאים במסע פרסום לקראת יום העצמאות בנוגע ל"איך להטיס כחובבן?"

לאן פנינו מועדות?

מטפלים בחוק וכותבים תקנות שיותאמו לעולם של הטיסנים/רחפנים שמתפתח

קצת יותר פיקוח ותקנות. מטפלים כמה שיותר מהר בחוקים על מנת לאפשר שוק פעיל.

לסיכום

שוק הכטבמ הקטן הולך ומייצר הזדמנויות וסיכונים, בארץ הצפיפות ובעיית הביטחון מהווים בעיה משמעותית שעל הרחפניסט לשלוט היטב, לנהוג באחריות ולהיות מודעים לבעיות שאירועים כאלה יכולים ליצור על כל הקהילה של מפעילי הרחפנים בארץ.

ללמוד עוד על הרגולציה כנס לאתר של רת"א


#4 אביב אילון - רב להב בראי חוק יסוד האדם וחירותו

מומחה לדיני משפט וטכנולוגיה. בעידן שבו כל אחד יכול לרכוש ולהטיס רחפן בישראל למטרות שונות, עולות שאלות רבות להשלכות השימוש ברחפן אל מול החוק בישראל.

אביב אילוןעורך דין

אביב התחיל בלספר שבמחקרו הוא גילה שיש המון הגדרות לרחפן. הוא לא טיסן ולא רחפן ואם אני מייצג מטיס רחפן – איך אנחנו מגדירים את ה"רב להב" ?

הגדרה של " כלי רחיפה" – טיסן ממנוע נהוג רדיו שאינו מאויש כפי שקבע השר.... אביב מציג שההגדרה בעייתי ואם מסתכלים על תקנות הטייס רואים שיש לופ בהגדרות שאף אחד לא באמת מגדיר.

לאחר המשך מחקר בדברי הסבר לתקנות הטיס (כלי רחיפה) מוצא אביב קונפליקטים בהגדרות שבין טיסן, לטיסן ממנוע על רדיו או רב להב, וטען שאין היום באמת חוק ברור.

מה אני אעשה שאני מטיס הרחפן ייפול על אדם בים ויפגע בו?

אביב בהרצאה סוקר חוקים שונים של פגיעה בפרטיות, חוק טיס, רשלנות מטרד ועוד.

בהרצאה הבנתי שתחום המשפטי הוא מורכב, אבל בעודי מחכה להבין את המסקנה הסופית.

אביב העלה את הסוגיה הבעייתי של רחפנים שעפים אם ראווטר וגונבים מידע.

אביב המשיך לדבר על הסוגיה של צילום והפצה של מקרים מסוימים והמסקנה שלי היא שמי שמתעסק בצילום והפצה של מידע צריך לדעת את החוק (האם מותר סתם לצלם ברחוב מישהו ולהשתמש בזה וכדומה)

כלל האצבע לא לעצום עיניים להיכנס למצב של מודעות.

#5 נתי קציר - קלוב התעופה לישראל - מגמות בתחום הרחפנים

מדריך ובוחן בכיר קלוב התעופה לישראל

נתי קצירקלוב התעופה האזרחי

נתי התחיל בעיקר לדבר על נושא ההדרכה, שמפעיל רחפן הוא בעצם מכוון אותו ולא מטיס כמו שבאמת הטיסנאים מטיסים, כלומר הוא מפנה את הסוגיה להבדל בקלות ההפעלה שמאפשר להטעין את הסוללה ולצאת להטיס באופן פשוט.

הנושא הזה גורר הדרכה לקויה.

נתי אומר שצריך ללמוד, לדעת איזה מידע חיוני למי שרוצה לקחת כלי טיס לאויר. איזה שוקלים של בטיחות, מזג אויר וכדומה.

בתחום הספורט האוירי יש לקלוב התעופה האזרחית 16 סניפים בארץ.

חברי קלוב התעופה מבוטחים, מדובר על תחום התחביב והספורט ולא מבצעי.

#6 רועי בחר - רחפני מרוץ ופיתוח התחום כספורט אטרקטיבי בארץ

ב FRIL פועלים לקידום הספורט (FPV) בישראל בשילוב עם AGP העולמית ובעזרת הקהילה הגדולה והמתפתחת בארץ.

רועי בחר ממקימי FRIL

החברה של בבב מציגים את תחום הצילום של הספורט המהיר של רחפן מרוצים

הטכנולוגיה של היום מביאה אותנו למצב שאפשר לקחת את הרחפנים לכיוון של ספורט מרוצים, בו יושבים על הקרקע ואפשר להטיס במהירות את הרחפן, לטוס להשתולל, אבל בצורה מסודרת

הקמנו את FRIL על מנת להנגיש את התחום לתביב בישראל.

בהצגה הראו את הפעילות שלהם שהוא סביב התחום התחביבי המתפתח.

#7 שירן גרנות - צילום אווירי מקצועי באמצעות רחפן

עוסק בצילום מזה למעלה מעשור, עם מיקוד בתחום הניו מדיה, הצילום המסחרי ופתרונות ויזואלים מתקדמים, לרבות צילומי אוויר בעזרת רחפנים. שירן מנהל את קבוצת פייסבוק הגדולה ביותר בקהילת מפעילי הרחפנים בארץ.

שירן גרנות ELEMENTS

שירן מתחיל בלספר על עצמו. שירן הוא צלם סיים לימודים בהדסה בירושלים, לפני שלוש שנים חשב איך להוסיף עוד אלנט לצילום שלו והוא פנה לתחום הרחפנים.

שירן הקים ומנהל את הקבוצה הגדולה בפייסבוק בתחום הרחפנים.

שירן הציג את ההיסטוריה של הצילום, בסרטון הראשון ראינו צילום מורכב עם מנופים ומספר אנשי צוות וכבר היה (פרסום של ציוד להפקות סרטנים משנות ה90)

שירן גם הציג את הסרטון תדמיתי של החברה שלו, סרטון מעורר השראה.

10 הדיברות לצלם האווירי כפי שהציג שירן:

  1. ללמוד צילום מקצועי - זה עדיין מצלמה, מי שרוצה להיות צלם אווירי טוב צריך ללמוד להיות קודם כל צלם.
  2. הכירו את הכלי שלכם - לשלוט בהפעלה ובשליטה של הכלי, לקרוא את המדריך, להיות מקצוענים.
  3. תכירו את המצלמה והיכולות שלה.
  4. תנועות מצלמה מתקדמות בשילוב עם הרחפן שיש לשלוט בהן (בסרטון אפשר לראות אותן היטב)
  5. אומנם השמיים הם הגבול אבל השוטים הטובים בצילום אוויר צריכים להיות נמוכים.
  6. יכולות טיסה מורכבות - אפשר היום להשתמש במודי טיסה שונים במערכות המתקדמות לניהוג מתקדם של המצלמה.
  7. שעת הזהב בעיקר בטופ שופ.השעה הראשונה והאחרונה ביום הן הטובות ביותר לצילום יצירתי.
  8. לגלות עולמות חדשים - מהאויר כשמצלמים רואים דברים יפים וחדשים שקשה לראות בדרכים אחרים.
  9. בעיות טעויות ומגבלות - כניסה של פרופים לפריים.
  10. למרות הפיתוי לא לשכוח את החוק.

#8 יגאל מוטנר - שילוב רחפנים במערכת המידע הגאוגרפי (GIS)

מנהל צוות מומחי GIS בסיסטמטיקס,מומחה בכיר בסיסטמטיקס בתוכנות ה- Desktop של ESRI, בעל ניסיון עשיר בתחום עולם ה-3D.

יגאל מוטנר סיסטמטיקס

איך משתלב התוצרים של הרחפנים בתוך מערכת מיפוי גאוגרפית. (GIS)

מה זה GIS על קצה המזלג? ניהול המידע הגאוגרפי בארגון. (איסוף ואחסון, תצוגה, ניתוח, שיתוף והפצה)

היתרון ברחפנים הוא שהצרכנים רוצים עדכונים שוטפים בנוסף יש רצון לצילום יותר ממוקד. הרחפנים יכולים לאפשר את התהליך המהיר ליצירת שכבת ידע נוספת.

מדובר בהזדמנות עסקית לפניה לקהל שרוצה את האינפורמציה בצורה נגישה.

הרחפנים הם פלטפורמה שנותנת לנו פתרון מקצה לקצה ליצירה והפצה של מיפוי גאוגרפי.

#9 מישה סורין - רחפנים ומספרים, עוד נתונים על שוק הרחפנים

​מנהל קבוצת תכנון עסקי, דלויט

מישה סורין Deloitte

חברת דלוייט, פיתוח עסקי, מנסים לחבר בין חדשנות לגלובליזציה.

מישה מספר ומציג שקופיות על מחקר שעשו בדלוייט על תחום הרחפנים.

אין ספק שהמגמה היא עליה משמעותית במכירות ובשקעות בתחום הרחפנים.

החדשנות הישראלית בתחום הרחפנים לדעתו תוביל בעולם. כמו שהסבייר התחיל ב 8200 וישראל מובילה בתחום, כך גם הוא אומר שישראל היא מובילה בעולם בתחום המל"טים ולכן תוביל גם בתחום הרחפנים בעולם.

Deloitte הפיצו בכנס חוברת שמסכמת את המחקר שהם עשו. מי שלא היה יכול להוריד את החוברת כאן.

#10 אבי אטיאס - התמודדות עם איומי הרחפנים

בעלים ומנכ"ל GSS 360⁰ המספקת פתרונות אבטחה גלובאליים לחברות אזרחיות וממשלתיות בארץ ובחו"ל. בעל ניסיון מבצעי וניהולי עשיר בתחומי האבטחה.

אבי אטיאס בעלים GSS 360⁰

אבי אטיאס מדבר על האיום שהרחפן מביא איתו.

בהצגה ראינו סרטון של ה CNN שמציג את הבעיה. רחפן שמגיע לאיש בכיר תוך כדי אירוע. רחפנים שמגיעים לדשא של הבית הלבן.

ניתן לשאת על רחפנים חומרים כימיים וכדומה, דאעש מפתחים את הנושא לומדים ומתקדמים על מנת לפגע בדרכים נוספות.

איומים נוספים זה טיסה של רחפנים מעל איזורים רגישים כמו מתקן גרעיני וכדומה.

פתרון אפשרי - יצירת בועה וירטואלית - לא ממולץ בשל חסימת המרחב הפרטי של האזרחים.

חסימה סלקיטיבית של האזור.

סחימה לפי הגילוי (תדר תקשורת, שידור וידאו, קול אקוסטי)

אימון ציפורי טרף ללכידת רחפנים.

תהליך יירוט של רחפן ניסוי שבוצע בהצלחה, לאתר את הרחפן להשתלט על הטיסה שלו וליירט אותו. אמצעי אופטי ננעל על הרחפן ומשבש לו את הטיסה ומפיל אותו לקרקע. במקרים מסויימים אפשר להפעיל לייזר.

#11 אורן אבירם - התפתחות שוק הרחפנים - שימושים ואתגרים

לאורן ניסיון של מעל 20 שנה בהפעלת מערכות מוטסות, וכן 15 שנה בתעשיית ה AEROSPACE,החברה שמה לה למטרה לספק פתרונות בטיחות שיאפשרו גידול אקספוננציאלי בשימושים ויישומים לרחפנים.

אורן אבירם PARAZERO

אורן מתחיל את ההרצאה בלספר שבשנת 2020 הצפי בארה"ב הוא למעלה מ 7,000.000 ברשות מפעילים כאלה ואחרים. הנושא דורש טיפול הן מבחינת הצפיפות התעבורתית והן מבחינה הבטיחותית.

אורן מביא פתרון שהוא פתיחת מצנח באפס זמן וגובה על מנת להגן על הכלים במיוחד בקרבת האנשים שהסכנה המרכזית היא שהכלי יפול ויפגע באנשים.

המצנח נפתח כשיש נפילה של גובה, אובדן חשמל יציאה ממגבלות טיסה. בעצם מדובר בכרטיס חכם שיודע לזהות את המצב טיסה הבעייתי ופותח את המצנח שיכול להציל כלי עד 300 ק"ג.

השווקים שנפתחים הם עצומים כשאפשר לטוס מעל אנשים.

ההנחה שלנו, אומר אורן, שכמו שהיום לא נוסעים ברכב ללא כרית אויר בעתיד לא יהיו רחפנים שטסים בלי הפתרון שלנו safeair.

#12 עירא דביר - שימוש ברחפנים בחקלאות עם סנסור חדש

ב16 השנים האחרונות יזם והוביל חברות לפיתוח טכנולוגיות לדחיסה ולהצגה של וידאו ותמונה. פני כשנה וחצי הקים את Agrowing שמפתחת טכנולוגיות להפיכת החישה מרחוק לחקלאות המדייקת לברת השגה ולאוטומטית בזמן אמת.

עירא דבירמנכ"ל Agrowing

דדד פיתח סנסורים שיעזרו לחקלאים להגדיל את היבול שלהם.

החקלאות המדייקת - שוק של מילארד דולרים בשנה בנוסף לזה ניתן להפחית את הריסוס ב 40%.

הפתרון שיש כיום הוא ניתוח NDVI של צילומים מגובה רב, הפתרון היצרתי של להשתמש ברחפן לטובת החקלאות היא הקרבה לקרקע של הרחפנים שיכולים לבצע ניתוח מדוייק ויעיל יותר.

הרחפנים יכולים להציע הרבה יותר

הסנסור שפיתחנו יכול לבצע צילום מאוד מדוייק שבשילוב עם טכנולוגיה יכול לנתח את השטח החקלאי הנסרק.

הקטע המעניין ביותר הוא היכולת לזהות חרקים לשלוח ב GPS את המיקום הבעייתי על מנת לטפל וכך לשמור על השדא בריא יותר.

#13 איתי שטראוס - טעינה אוטומטית למשימות שנדרש בהם זמן ארוך

את Airscort הקים איתי עם שותפו יצחק טל בנובמבר 2014, בעקבות התפתחות עולם הרחפנים, התאהבו איתי ויצחק בתחום וכבר חשבו על אינסוף רעיונות לשימושים מדהימים שניתן לעשות עם רחפנים, תוך כך זיהו השניים את הבעיה העיקרית שמונעת מתחום זה להשתלב בשוק המסחרי, והוא זמן הטיסה הקצר של הרחפנים.

איתי שטראוסמנכ"ל Airscort

איתי מסביר שהחידוש בשנים האחרונות שמאפשר שימוש נרחב הוא האוטונומיות.

איתי ביצע סקירה על שימושים אפשריים ברחפנים:

  • ביטחון - זיהוי של חדירות יכולת להגיע ראשונים למעקב וכדומה
  • חקלאות - שיפור ייבול וכדומה (ראה הרצאה קודמת)
  • מעקב בניה - ניהול תהליכי בניה באמצעות תמונות רחפן
  • הרחפן זול יעיל ומחליף אדם שמסכן את עצמו.

איתי מגיע לנקודה המרכזית שאחת הבעיות המרכזיות בתחום הזה הוא זמן הטיסה של הרחפן.

זמן הטיסה הוא סביב 20-30 דקות.

הבעיות שמזהים בעולם הוא שנדרש לסרוק איזורים של לוחות סולריים, במקרה אחר של חברות מסין הם מעוניינים לסרוק שטחים עצומים של בנייה שבפעול עם רחפנים של DJI לוקח להם יומיים וזה יותר מדי זמן.

הפתרון שAIRSCORT מפתחים זה תחנת עגינה לרחפן, כאשר הרחפן מסיים את זמן העבודה בגלל הסוללה הוא יודע לחזור למיקום של התחנה ובעזרת מיכשור מיוחד ברחפן ובתחנת העגינה, הרחפן נכנס באופן מדוייק והתחנה יודעת לכבות להטעין את הרחפן, במידה והמשימה הסתיימה הרחפן יכול להשאר ולהיות מאוחסן בתחנה.

#14 שמעון נסיכי - סקירת גשרים אוטומטית באמצעות רחפנים

לאורן ניסיון של מעל 20 שנה בהפעלת מערכות מוטסות, וכן 15 שנה בתעשיית ה AEROSPACE,החברה שמה לה למטרה לספק פתרונות בטיחות שיאפשרו גידול אקספוננציאלי בשימושים ויישומים לרחפנים.

שמעון נסיכי נתיבי ישראל

כיום סריקה גילוי של מפגעים בגשרים הוא לפי הגורם האנושי שמחפש סדקים של מילימטר אחד.

אנחנו בתהליך של פרויקט שנקרא AEROBI - סקירת גשרים אוטומטית באמצעות רחפנים. (כחלק מתהליך של חזון 2020 ובמימון מדינה)

אנחנו מחפשים פתרונות לנושא כבר במשך שנים.

הפתרון הוא "סוקר חכם"

תלך ותסקור באופן אוטונמי חלק מסוים שנגדיר בגשר עצמו. רמת הפענוח תגיע לרמה של סוקר אנושי, אנחנו נדע בדיוק איפה זיהתה המערכת בעיה בגשר. האופטימזציה של משקל לאנרגיה נושא לא פשוט שאנחנו מתמודדים איתו. המערכת תצטרך לדעת אלמנטים מורכבים נוספים בזיהוי התקלות, קורוזיה וכדומה.

למערכת תהיה יכולת לימוד עצמאית.

במסגרת הפרויקט אנחנו שותפים בהערכת התוצרים ומייצרים את המפרט של המערכת.

#15 דני שכטמן - איך הרחפנים משתלבים בתוך הפקת וידאו ופרסומות?

דני שכטמן בעל חברה ברישיון לצילומים אווירים. דני הוא אחד החלוצים בתחום הרחפנים בישראל, משנת 2012 מתמחה בבניית ותיקון רחפנים,ומשמש כטיס ניסוי ומייעץ לחברות וארגונים גדולים בתחום הטסה, צילום ואבטחה.

דני שכטמן צילום אווירי

דני צילם את השרדות באחרון בהונדורס, התחיל בלהציג את הסרטון תדמית שנוצר.

הוא מתאר כל מה שקשור בשילוב הרחפן בצוות הפקה והיתרונות שעיקרן זה הזמינות האותנתיות היכול לשנע וכדומה אל מול הזמן הקצר של הסוללה והניהול של זמן הטיסה.

בנוסף הציג דני את ההתנהלות של המטיס מול ההפקה, המקצעויות מצד אחד אח מצד שני האסטביות בבטיחות הטיסה. ההפקה לא שווה אם בסוף פוגעים באנשים.

למטיס כדאי תמיד לחשוב על השוט שאף אחד לא חשב עליו.

לפני עידן הרחפנים השתמשו במסוקים, או בתמונות סטוקים, זה בעייתי בחוקיות מכיוון ובכל שימוש צריך לשלם שוב ומצד שני זה לא אותנטי.

בנוסף במסוק הבמאי לא יכול לראות את הצילום תוך כדי צילום, עם הרחפן זה אפשרי.

#16 יריב גלר - כלי טיס אוטונומיים

לאורן ניסיון של מעל 20 שנה בהפעלת מערכות מוטסות, וכן 15 שנה בתעשיית ה AEROSPACE,החברה שמה לה למטרה לספק פתרונות בטיחות שיאפשרו גידול אקספוננציאלי בשימושים ויישומים לרחפנים.

יריב גלר מנכ"ל vHive

את ההרצאה של יריב היה לי קשה לשמוע, הגיעו לידי גיא מדור ואורי אלוני והתחלנו לדבר (מצטערים אם הפרענו למישהו) אבל בקצרה ארשום מה שכן קלטתי.


יריב מציג פתרון של תכנון משימה של הטסה וניהול של להק מטוסים כאשר התוצרים הם מיפוי של השטח או מבנים בתלת מימד בצורה מדויקת המאפשרת.

יריב מסכם ואומר שהגדילה המשמעותית שהולך לקרות בעתיד תבוא מחברות, לאלו יש את התקציבים להפעיל כלים בצורה משמעותית.


הכרזה על הזוכים בתחרות הצילום האווירי (תמונה + וידאו)

שבתאי טל צילם את התמונה שזכתה במקום ראשון. (צולם באשדוד)

גלעד ליבני - צילם את הסרטון (הבן שלו ערך) שזכה במקום הראשון

לסיכום הסיכום: זהו להפעם, סיכומים זריזים יחסית אבל מקווה שנהנתם, במידה ונפלה טעות בסיכומים אנא שלחו לי ל nir@droner.co.il (כל הערה/הארה על הפוסט והאתר יתקבלו באהבה - תודה, מוזמנים להצטרף לרשימת התפוצה ולקבל את העדכונים והפוסטים שאפרסם בעתיד.